תארו לכם מצב שהייתה לכם יכולת שמיעה מדהימה שלא הייתם מודעים אליה.

הייתם שומעים מלא רעשים שונים גבוהים ונמוכים וזה היה נראה נורמלי,  כשמיעה הרגילה שלך, אבל לפעמים הרעשים האלה היו גורמים לנו, בצורה לא מודעת להתנהג אחרת. התפרצויות זעם, העלבות, האטמות, בידוד ואפילו אלימות.

הילד יכול להיות הילד הכי מקסים ביקום, אבל בשלבים מסוימים הוא הופך לילד אחר לגמרי , כאילו מדובר בשני ילדים שונים. בשלב זה ההורה או איש החינוך עלול לצפות בהתנהגויות שונות החל מהתפרצויות זעם מילולית או פיזית וכן מתבטא בסערת רגשות(בכי, צרחות וכעס).

כל ההתנהגויות האלה יהיה ללא קשר למה שנעשה לפני זה, זה יכול להיות אפילו לאחר שההורה שיחק כל היום עם הילד, לקח אותו לפעילות מהנה והילד חווה הנאה מאוד גדולה. פתאום הילד השתנה. המבוגר יכול להיות מתוסכל מאוד – ואפילו להיפגע מההשקעה שהשקיע בילד בטרם החל להתנהג שונה ובכך לפעול בכעס.

כשמסתכלים על כל התסריט במעוף ציפור ורואים את הסימנים, מתחילים לראות שהילד מתקשר אתנו, אבל אנחנו לא מצליחים להבין אותו.

יניב הוא אחד הילדים המרתקים שחוויתי עמו תהליך צמיחה וקידום. לילד היו התפרצויות זעם מידי שבוע, אמו הייתה מגיעה במשך שנים לבית הספר כדי לקבל את תלונות המורים על התנהגותו והייתה חסרת אונים מולו.  הוא האשים את האחרים כאלה שגרמו לו להתפרץ, ראה את המציאות בצורה שונה מאשר אחרים מתארים אותה, חבריו לכיתה סרבו לשחק אתו והוא הפך לבודד. מבחינתו מנסה להשתתף וליצור קשרים , אך לרוב נכשל.

כל השנים טענו שלילד הזה יש בעיות התנהגות וההורים היו חסרי אונים. כדורים היו מסייעים לו להיות זומבי, ( הכדור מנתק חלקים בתוך האישיות שלו )אבל מבחינת ההתנהגות – הילד לא הפריע.

תבונה מלשון התבוננות

התבוננות הינה הדרך הטובה ביותר להתחיל לחפש סימנים בהתנהגות . בהתבוננות שעשינו על הילד, נראה שהוא מנסה להתנתק ממה שקורה בכיתה ומצייר , כאילו הוא בורח ממה שקורה. כשמבקשים ממנו לבצע משימה הוא מבצע (למראית עין), אבל בסיומה הוא חוזר לצייר. ואז כאשר היו רעשים מבחוץ או אחד האנשים בחדר הרים את קולו, פניו השתנו במעט – הוא כיווץ את פניו לשנייה ארוכה וחזר לצייר.

מצאנו שכאשר יניב שומע רעש חזק ופתאומי כמו אזעקה, רעם, רעש, סירנה או צופר, יכול להיות מצב שבו יש רעש של מכונית מבחוץ, רעש של חבורת ילדים במגרש בזמן שהוא בכיתה, רעש של הזזת רהיטים ורעשים אחרים, קורה משהו בגופו שמתורגם להתנהגות.

ההתנהגות יכולה להיות בביטוי של סערת רגשות, מכניס אצבעותיו לאוזניו וצורח או מהמהם, נראה מוטרד ומודאג מרעשים שכיחים כגון הדחת מים באסלה, מים זורמים, מוזיקת רקע, רעשים לא סדורים ופתאומיים,  מתפרץ שהוא שומע לקולות גבוהים – דלת נטרקת, רעש של מקדחה, רעש אלקטרוני כמו צלצול טלפון או אף צליל מתכתי.

למעשה המוח שלו מוצף רעשים ומגורה מאוד, כך שאינו יכול להתעסק בכל דבר אחר. הדבר דומה מאוד למצב שבו אנחנו בפקק גדול ויש מלא מכוניות שצופרות – לפעמים אנחנו נצטרף לצופרים ולפעמים נעדיף להיות פסיביים. צריך להוסיף את הרגשות של תפיסת ה”חסר אונים” בפקק, כי אנחנו לא יכולים להתקדם. במקרה של יניב ללמוד, להיות אחד מהחבר’ה, לשלוט על ההתפרצויות ולהבין למה הוא מכאיב לעצמו ולסביבה, שוב ושוב.

במילים אחרות – מצבו חסר אונים – והסביבה הרימה ידיים.

הגילוי שעשה פלאים

באחד הפגישות שלי עם הילד – החלטתי לבודד את הרעשים שלו לידי התמקדות ברעשים עצמם. שמתי לו רטייה על העיניים וביקשתי ממנו לתאר את הרעשים שהוא שומע. הוא תיאר במדויק רעשים שהיו בחוץ, את האנשים שהיו שייכים להם הקולות בפירוט רב ובתיאורים מדויקים.

לכל אורך התיאורים המילוליים – היו גם תזוזות קלות באצבעות הידיים, כאילו המוח שולח מידע עצבי לאצבעות והם מלאות אנרגיה לבצע את התיאור מהמחשבה והדמיון למציאות.

ביקשנו מיניב לצייר את מה שהוא רואה באוויר ואז התמלאה החלל בתיאורים מדויקים של קווי פנים של האנשים בחוץ וזה הוביל אותי למאמר שקראתי ב – Newscientist ,על מערכת הסונר הפנימית שנקראת echolocation. מה שקורה במוחו של הילד הינה “ראיה שמעיתית” כשהמוח מעבד את הצלילים לתפיסת המצאות במרחב שבה משתמשים כיום עיוורים לדעת את מיקומם היחסי במרחב על ידי השמעת קולות.

הכרות – הילד העטלף

הסביבה החיצונית של יניב החלה לקיים תצפיות על יניב ולתעד התפרצויות ושינויים בבית ובכיתה.  נצפה שליניב יש קושי להתרכז בשעה הראשונה, יש לו ההתפרצויות או התנהגויות שמפסיקות את ריכזו או עיסוקו  לכל רעש סביבתי, תגובותיו יכולות להיות  במשפטים שהוא “זורק” לאויר –שרוב הזמן אינן קשורות למהלך השיעור ולהוויתו.

תהליך העבודה עם יניב הינו בסינטוז רעשים, ע”י למידה של מיקוד ברעש אחד וניתוח הרעשים האחרים – בדומה לכל צייד ובכך הוא ילמד לנהל את הרעשים שלו ( שימוש בטכניקה הציור באוויר עושה פלאים בניתוח הרעשים) . כמו גם למידה עצמית על זיהוי המצבים שלפני ההתפרצות, ובכך לנהל את הרגשות וכמובן הוצאת אנרגיה בבוקר לפני הלימודים בריצה, שק אגרוף או כל פעילות שמפעילה את כל הגוף.

אבל עיקר העבודה הינה – הסביבה. במקום לשפוט את ההתנהגות של יניב – צריך להבין שהתנהגותו היא הדרך שלו לתקשר עם הסביבה. בשורה התחתונה – אין ילד בעייתי , יש ילד שלא מבינים אותו.

כלים להתמודדות עם ליקויים שמיעתיים

1. פעילות מיתוג אודיטורי – כיסוי עיניים ומיקוד שמיעתי בקולות . תהליך זה מאמן את המוח של לסנטז רעשים לסנן אותם ולהתמקד באחדים מהם.
2. בכיתה – אזהרות מילוליות והכוונה מלולית
   • כאשר הולך להיות שיעור רועש ” כיתה – השיעור של היום הולך להיות מאוד רועש …”.
   • הכוונה – לילד בעל רגישות אודיטורית – לבקש ממנו תשומת לב למיקוד אודיטורי להוראות המורה, בזמן שיש למידה של חומר חדש.
3. לאפשר לתלמיד להשתמש באטמי אוזניים או לכסות את אוזניהם.
4. לאפשר לתלמידים להקשיב עם אוזניות למוזיקה שהם אוהבים – בזמן מטלות כיתה או מבחנים.
5. להעביר מיקום בכיתה למקום פחות רועש ( הרחקה מחלונות או פתחים ) ולאפשר לתלמיד לעבור למקום אחר – ללא כל לחץ מהמורה.
6. התלמיד יכול להקליט את השיעור ואת הוראות לשיעורי הבית. ( וחשוב שזה לא יבוא במקום להקשיב לשיעור , אלא בנוסף ).

על המחבר:

רמי גזולי , מרצה וחוקר קוגניציה.

חוקר תהליכי למידה, זיכרון וריכוז בקורסים השונים, שילב מחקרי תזונה, מוח, סביבה ופעילות גופנית בתהליך השיפור של היכולות והביא מאות אנשים במגוון גילאים, לשיפור משמעותי של יכולות המוח בהתמקדות על מהירות המוח, ריכוז וזיכרון. בנוסף,

מסייע לבתי ספר ומכשיר מורים לקידום תלמידים בשיטות רגשיות קוגניטיביות ובטכנולוגיות מתקדמות.

כתב שני ספרים – “סודות למוח מנצח” ו”ספר תרגילים למוח מנצח” ומרצה באוניברסיטאות ומכללות. מחקרו האחרון עוסק בסינון גירויים סנסוריים כפרמטר לעלייה ביכולת הקוגניטיבית, כשעבודתו תועדה בתוכנית “בית ספר לתקווה” בערוץ 2 ,ישראל.

ספרו החדש, היוצא לאור בקרוב, יצביע על תופעות שנראות כמו ADHD, מאובחנות כמו ADHD, אך רחוקות מאוד מלהיות ADHD.

rami@bmind.co.il